#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הד' אופנים כיצד מותר לעשות הגעלה קודם פסח?	"1) קודם שעה חמישית כדי שיהא נ""ט בר נ""ט דהיתרא [ואפי' לרש""י דמחמיר בנ""ט בר נ""ט דרך בישול מודה הכא דיש ג' נ""ט, אחד לכלי אחד למים ואחד לכלי (ב""י בשם שבלי לקט, מג""א ס""ק א', ומרומז במ""ב ס""ק א')]<br>2) אינו בן יומו<br>3) יש ששים כנגד האיסור<br>4) איידי דטרידי לפלוט אינו בולע, אבל צריך ליזהר שלא לשהות הכלים בתוך היורה יותר מדאי דלאחר שפלטו חוזרים ובולעים [והביה""ל (ד""ה כדי) הביא מכמה אחרונים שהקשו הלא קיי""ל דהמים לעולם בולעים ולא אמרינן איידי דטרידי לפלוט אינם בולעים, והביא תירוץ מהגר""א (ס""ק י""ב) דהמחבר נקט מהלך זו לרווחא דמילתא שאף להמתירים דהמים אינם בולעים מ""מ צריך ליזהר בכל הנ""ל אבל להלכה קיי""ל דהמים בולעים מיד], וגם צריך ליזהר שלא ינוחו המים מרתיחתן {וצ""ב דממ""נ צריך ליזהר שיפלטו כל הבליעות מהכלי, ונראה לפרש דיש זמן קצוב כדי שיפלטו כל הבליעות [וכל כלי וכלי יש לו שיעור בפנ""ע] ואח""כ יש קצת זמן שאינו פולט ואינו בולע ואחר זמן זה מתחיל לבלוע, ועל זה אמרינן דצריך ליזהר שלא ינוחו המים בזמן האמצעי אלא צריך להוציא הכלים קודם שינוחו המים} [וע""ע בגר""ז דרצה לפרש כוונת המחבר דיש כאן ב' דעות ע""פ תוס' חולין (ק""ח ע""ב) דלפי שיטה אחת אם משהה מיותר מדאי מתחיל לבלוע ולפי אידך שיטה כל זמן שהם רותחין אינם בולעים לעולם, אבל המ""ב אינו משמע כן]"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נחשב חמץ נ""ט בר נ""ט דהיתרא הרי קיי""ל לעיל (סי' תנ""א סע' ד') דחמץ מקרי איסורו בלע ולפיכך כלי שמשתמש בו ע""י אור צריך ליבון ולא סגי בהגעלה?"	"כן הקשה הפר""ח (ס""ק א') והקרבן נתנאל (סי' ז' אות ד') וט""ז (סי' תנ""א ס""ק ח') (עי' ביה""ל ד""ה שאין), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) הערוה""ש (סע' ג') תי' דמחמירין בחמץ דהוי כאיסורא היינו לגבי איסור ששייך בו ביטול בששים דהיינו טעם ראשון וממילא בחמץ מחמירים בו מפני שאוסר במשהו משא""כ לגבי נ""ט בר נ""ט דאיקליש הטעם א""כ אין מחמירים בחמץ יותר משאר דברים דהוי היתרא בלע<br>2) החזו""א (או""ח סי' קי""ט ס""ק י""ד) תי' דנ""ט בר נ""ט הוי טעם קלוש ולא חל עליו שם איסור<br>3) ר""י באק תי' דהא דמחמירים לעיל דהוי איסורא היינו בצירוף השיטות דהוא דרך בישול אבל כאן הוי ג' נותן טעם וליכא חומרא דדרך בישול"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשעושה הגעלה, לכמה זמן צריך להגעיל הכלי ברותחין?	"הרי""ף כתב דצריך להשהות הכלים בתוך היורה עד דפלטי, והשיג עליו הראבי""ה מי יודע לשער שיעור הפליטה, והטור מסיים דנוהגין להכניסם ולהוציאין מיד, והט""ז (ס""ק א') כתב דלאו דוקא מיד אלא צריך שהיה קצת, אבל הפר""ח (יו""ד סי' קכ""א) ס""ל דפשטות הטור הוא מיד ממש, והכריע השעה""צ (ס""ק ג') דלכתחילה טוב להשהות מעט [ומשמע דמדינא קיי""ל דהבליעה נפלטת מיד, וכ""כ הגר""ז (סע' ד'), וזהו דלא כחמודי דניאל (מובא בפתח""ת יו""ד סי' ק""ה ס""ק ח'), עי' מ""ב דרשו] {וכן משמע מהרא""ש לקמן (סוף הסימן) דבולע מיד}"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שהגיעו ליד סולדת בו אבל אינם רותחין?	"הרמ""א כתב דלא מהני לעשות הגעלה אלא ברותחין, ומדבריו משמע דבא לחלוק על המחבר, אכן כתב המג""א (ס""ק ג') דאף המחבר מודה לזה (מ""ב ס""ק ו')"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה כשמכניסין הכלים צוננים להמים נייחי מרתיחתן?	"צריך להמתין עד שיעלו המים אבעבועות [והיינו אבעבועות גדולות (הר""ג מלצר שליט""א)] [ולפי המחבר זהו דוקא קודם זמן איסור אבל אח""כ אינו נכון דיבלע הפליטות שבמים משאר כלים, אכן הרבה מפקפקים על זה, וכתב המחה""ש דהוא חומרא יתירא (מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק ח')], אמנם המ""ב (ס""ק ח') מלמד זכות על המקילין שלא להמתין כשמגעילין קערות וכפות שתשמישן ע""י עירוי א""כ סגי ביד סולדת בו [וכמ""ש למעלה סי' תנ""א סע' ג']"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הגעילו במים שאינם מעלים רתיחות?	"כתב המ""ב (ס""ק ח') דצריך לחזור ולהגעיל הכלים {ובאמת יש ב' דעות בטור (יו""ד סי' קכ""א) אם סגי ביד סולדת לכלי שתשמישו בכלי ראשון על האש}, אבל לגבי המאכל בדיעבד הפמ""ג מסתפק בדבר והמ""ב (ס""ק ח') מצדד להקל באינו בן יומו"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך משגיח בשעת הגעלה כלים?	"כתב המג""א (ס""ק ט') בשם ספר חסידים (סי' תשל""א) דבעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל (מ""ב ס""ק ח')"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות הגעלה על היורה גדולה תחילה וסוף?	"הטור הביא מרשב""ם ועוד ראשונים דצריך להגעילה מתחילה וסוף [ורק בתחילה לא הזכיר לעשות שפתה אלא בסוף, ועי' מש""כ לקמן (סע' ו')], אבל הרא""ש כתב דא""צ להגעילה מתחילה אלא אם מגעילה שהיא בת יומא ואחר שעת איסורו, וכן קיי""ל דאם רוצה להשתמש בה בפסח צריך להגעילה בסוף אבל א""צ להגעילה מתחילה [וה""ה דיכול להגעילה בתחילה ולא בסוף (מג""א ס""ק ה')] אלא אם היא בת יומא ואחר זמן איסורו (מ""ב ס""ק י') {וצ""ב איך מהני להגעילה, הרי כתב הביה""ל (ד""ה כדי) דלא קיי""ל כהשיטה דאיידי דטרידי לפלוט אינו בולע, ותי' הגר""ז (סע' כ""ב) דמהני ע""פ חשבון להוציא מקצת הבליעות וממילא פעם שני סמכינן דבטל בששים [וזהו רק לפי המחבר דלית ליה חנ""ן בשאר איסורים אבל לדידן לא מהני וכמ""ש תוס' חולין (ק' ע""ב) דדוקא לרבינו אפרים מהני לעשות הגעלה ב' פעמים, אבל קודם זמן איסורו נוהגין להקל בחנ""ן בשאר איסורים בצירוף השיטות דחמץ היתרא בלע], ועפי""ז הקיל האג""מ (יו""ד ח""ב סי' ל""א) בשעת הדחק בכלי בן יומו דליכא ששים דיש עצה לפגום הבליעות מתחילה ואח""כ יעשה הגעלה ב' פעמים, ועי' מש""כ בסמוך}"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמצע פסח, האם מותר 1) להגעיל 2) לעשות ליבון גמור 3) לעשות ליבון קל?	"1) ביו""ט אסור כדמבואר לקמן (סי' תק""ט), ואפי' בחוה""מ אסור דאנן מחמירים באיסור משהו אפי' אינו בן יומו (רמ""א, פמ""ג מש""ז ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""א - י""ב) 2) הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא מח' לגבי ליבון בחוה""מ והרמ""א הכריע להקל 3) הפמ""ג (מש""ז ס""ק ד') מחמיר בליבון קל דחושש שמא אינו שורף אלא מפליט וא""כ חוזר ובולע"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק אם מגעיל אחר ד' שעות או אחר ו' שעות?	"הקשה המג""א (ס""ק ו') למה נקט הרמ""א דצריך ליזהר אחר ו' שעות הרי צריך ליזהר אחר ד' שעות, וכן נקטו כמה אחרונים (מאמ""ר, פר""ח, גר""א, פמ""ג) דצריך ליזהר אחר ד' שעות שיהיה אינו בן יומו או בטל בששים, אכן הח""י (ס""ק א') כתב דאחר ו' שעות צריך לחוש להכל בו דס""ל דחמץ אוסר במשהו מערב פסח אחר חצות וממילא צריך ליזהר לכתחילה שהכלים יהיו אינן בני יומן וגם יהא בטל בששים {וצ""ב קצת דלפי הכל בו אסור אפי' אם אינן בני יומן ויש ששים כנגדו, וצ""ל דמחמירים כל מה שאפשר} (מ""ב ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק י""ג)"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מגעיל כמה כלים?	"הב""י הביא תשובת הרשב""א דהביא בזה מח' ראשונים אם אמרינן חוזר וניעור וצריך ששים כנגד כל הכלי, והביא ראיה מירושלמי ערלה (פ""ב ה""ג) דמצטרפין, והמג""א (ס""ק ו') הביא שהאיסור והיתר מקיל בדיעבד והש""ך (סי' צ""ט ס""ק כ', סי' קכ""א ס""ק כ') מחמיר, ורע""א רצה להקל דהוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא, והמ""ב (ס""ק י""ג) סותם להחמיר אבל בשעה""צ (ס""ק י""ד) הביא רע""א"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי אחד של בשר וכלי אחר של דגים?	"כתב המג""א (ס""ק ו') דכיון שהטעמים חלוקים אינם מצטרפים [והוסיף רע""א דה""ה שני כלים בבת אחת דהא איסורים מבטלים זה את זה], ותמה עליו החמד משה הרי שניהם שוין לגבי האיסור חמץ ולמה לא יצטרפו, ותי' המחה""ש דהמג""א ס""ל דטעם החמץ נשתנה ע""י טעם הבשר ודגים ולפיכך הטעמים של חמץ אינם שוין (שעה""צ ס""ק י""ד)"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג בהגעלה?	"נוהגין להחמיר שכל הכלים יהיו אינן בני יומן אפי' כשמגעילים קודם זמן איסורו [ואם הוא כלי חמץ צריך להגעילה בתחילה, ואם הוא כלי פסח צריך להגעילו בסוף] (ב""ח, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק ט""ו), ואם הוא בן יומו מהני להגעילה ב' פעמים דלא אמרינן חנ""ן קודם זמן איסורו (וכמ""ש למעלה בשם הגר""ז) [והביה""ל (ד""ה שאין) הביא דיש נוהגין להמתין ג' ימים קודם הגעלה {אמנם ממג""א (ס""ק ט') משמע דרק נהגו להגעיל ג' ימים קודם פסח [ואין נוהגין לדקדק בזה (ערוה""ש סע' י""ז)], וצ""ע על הביה""ל}], ובזה מרויחים השיטות דחמץ מקרי איסורא בלע (ביה""ל שם)"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך להגעיל ב' כלים, איזה כלי יגעיל תחילה?	"בתחילה יגעיל הכלי שבליעתו מועט ואח""כ המרובה (מג""א ס""ק ו')"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגעיל סכין איסור בן יומו ביורה גדולה?	"מותר להגעילו אם יש ששים כנגדו ואינו נחשב כמבטל איסור לכתחילה דאין כוונתו אלא להוציא הבליעות, ואפ""ה אין להשתמש בהמים שביורה אח""כ (מ""ב ס""ק י""ג) [וכן מבואר ברמ""א (יו""ד סי' קכ""א), וכתב הגר""א שם דהוי חומרא בעלמא], אולם כבר כתבנו דנוהגין להקפיד שלא להגעיל אלא כלים שאינם בני יומן (שעה""צ ס""ק י""ז)"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לאחוז הכלי בצבת בשעת הגעלה?	"כתב הט""ז (ס""ק ה') דצריך לחזור ולהגעיל אותו מקום אח""כ ואז יש לחוש שמא יבלעו הבליעות של איסור אלא מייעץ ליתן הכלי בשבכה וכדומה להגעילה בבת אחת, ואם יש ששים או אינו בן יומו לית לן בה [והט""ז הקשה דאפי' באינו בן יומו יהא אסור דנותן טעם לפגם אסור לכתחילה, והביה""ל (ד""ה צריך) הביא תירוץ דהתם מיירי כשבלע לשבח לתוך הכלי ואח""כ נעשו פגום משא""כ כשהיה פגום מעיקרא מותר לכתחילה]"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עצה לעשות הגעלה לאחר זמן איסורו בבן יומו ובדליכא ששים?	"המ""ב (ס""ק י""ג) משמע דליכא עצה [ובאמת המחבר (יו""ד סי' צ""ה סע' ד') מקיל, והט""ז וש""ך שם מחמירים], אבל פוסקי זמנינו כתבו דיש עצה בשעת הדחק לפגום הבליעות בחומר הפוגם, החזו""א (או""ח סי' קכ""ב ס""ק ו') ורשז""א (מנח""ש ח""ב סי' צ""ז ס""ק ד') מקילים להגעיל עם דבר הפוגם דמיד נפגם, אבל האג""מ (יו""ד ח""ב סי' ל""א) כתב דבתחילה צריך להרתיח הכלי עם דבר הפוגם ואח""כ יכול להגעילו {ונראה לר""י באק דיש מקום להחמיר להרתיח ג' פעמים, בפעם ראשון יהיה רק דבר הפוגם לגמרי, ובפעם שני יהיה מים עם מעט דבר פוגם, ופעם שלישית יהיה רק מים [וביאורו הוא דמבואר בסמוך (סע' ה') דאינו יכול להגעיל בשאר משקין וא""כ יש לחוש שמא נחשב כשאר משקין ועל כן לכתחילה יש להשתדל לעשות הבליעות פגום ואח""כ יש להשתדל להגעילם ע""י מים עם קצת דבר הפוגם ואח""כ יש להגעיל במים גרידא]}"	סימן תנב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגעיל כלי בשר וכלי חלב ביחד?	"מדינא מותר אם אחד מהם אינן בן יומו או יש ששים כנגד אחד מהם (מ""ב ס""ק י""ז - י""ח), ובזה אחר זה מותר בכל אופן דהוי נ""ט בר נ""ט דהיתרא (שעה""צ ס""ק י""ט), ואח""כ מותר להחליפם מבשר לחלב וכדומה וכמ""ש החת""ס סי' ק""י כיון שדעתו היתה להכשירם לפסח (שעה""צ ס""ק כ', מ""ב לעיל סי' תנ""א ס""ק י""ט), ובדיעבד בבת אחת אם שניהם היו בני יומן ולא היה ששים כנגדם לפי המחבר (יו""ד סי' צ""ה סע' ג') מותר ולפי הרמ""א (שם) אסור (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר איסורים?	"צריך ליזהר שיהיה אינו בן יומו או ששים כנגדו דהוי נ""ט בר נ""ט דאיסורא (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק י""ט)"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו מנהג הרמ""א?"	"כתב הרמ""א שנוהגין שלא להגעיל שום כלי בן יומו {ויורה הגדולה לא יהיה בן יומו מחמץ}, ומבואר מח""י (ס""ק י""ד) ופמ""ג (א""א ס""ק ט') דאפי' אם יש ששים כנגדו ג""כ נוהגין שלא להגעילה גזירה אטו פחות מששים, וכ""כ המ""ב (ס""ק כ'), אכן מבואר מט""ז (יו""ד סי' קכ""א ס""ק ב') ונקוה""כ (שם) דמותר להגעיל כשיש ששים כנגדו (ר""י באק)"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאימתי מתחיל הכ""ד שעות לעשותו אינו בן יומו?"	"המג""א (ס""ק ט') הביא ממהרי""ל דישפשף השלחנות היטב ואח""כ ישהה כ""ד שעות, וביאר הח""י (ס""ק י""ד) דחושש שמא ישפשף עליו רותחין ויבליע לתוכו, אבל מסיים דהוא חשש רחוק (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק כ""ה)"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ישפוך המים רותחים על השלחנות?	"המג""א (ס""ק ט') הביא ממהרי""ל דצריך לשפוך המים בזריזות ולא יזרוק המים באויר (מ""ב ס""ק כ') {דהיינו שלא יהא נפסק הקילוח}"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות עירוי ע""י כלי שואב?"	"בודאי אינו יכול לשפוך מכלי שני אלא עם אבן מלובן, ואם רוצה לערות ע""י כלי שואב צריך להניחו לתוך הכלי ראשון עד שמעלין המים רתיחתן ואז מקרי כלי ראשון (מהרי""ל, מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ') [ועי' במ""ב לעיל (סי' תנ""א ס""ק קי""ד) דעדיף טפי לשפוך על השלחנות באבן מלובן משום חשש דבר גוש]"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר ששופך החמין על השלחנות האם מותר להשתמש בהיורה לפסח?	"הט""ז (ס""ק י""א) הביא מנהג נשים שלא להשתמש בה בפסח מפני ההבל העולה, וכתב דאין במנהג הזה שום טעם וריח, והוסיף הערוה""ש (סע' י""ח) וה""ה לגבי המנהג לייחד קדירה בפסח לבישול ביצים ותפוחי אדמה {ומכאן מבואר דכשמכשיר ע""י עירוי כלי ראשון עם יורה של פסח א""צ להכשירו אח""כ}, אכן השעה""צ לעיל (סי' תמ""ד ס""ק ד') הביא מנהג זה ומשמע דחושש לה, ויש לדחות דהתם מיירי כשיש חמץ בעין על הכלים או לכל הפחות כלים בני יומן"	סימן תנב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגעיל כמה כלים ביורה בבת אחת?	"כתב הרוקח דאע""פ שלגבי טבילה מותר להטביל הרבה כלים בבת אחת לגבי הגעלה צריך ליזהר שלא לגעילם בבת אחת, וביאר הרמ""א דהיינו כשהם נוגעים זה את זה [דלא סלקי הרתיחה במקום הנגיעה (ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ב)], ורע""א מעורר דזהו דוקא בכפות וכדומה שצריך להגעילם אפי' מבחוץ אבל בכלי שתשמישו רק בפנים א""צ להגעילו מבחוץ כלל"	סימן תנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגעיל כלי אחד בתוך כלי אחר?	"מותר להגעיל בתוך כלי מנוקב או שבכה (מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן תנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לזרוק כלי לתוך היורה וימתין עד שירתיח ואח""כ ישפוך מים צוננים לתוכו?"	"{נראה דלא מהני דהרי בשעת נתינתו לא היו רותחים [ואפי' אם היו רותחים מ""מ הרי הוא נופל מיד לשולי היורה ולכתחילה צריך לשהות מעט בחמין] ובשעת ההגעלה הוא נוגע שולי היורה ולא סלקי להו הרתיחה}"	סימן תנב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לאחוז הכלי בצבת?	"מותר לאחוז הכלי בצבת אבל צריך ליזהר שיגלגל הכלי כדי שיעלה הרתיחה גם למקום האחיזה, ומיהו כתב האיסור והיתר דטוב יותר להשימו בכלי מנוקב וכדומה כדי שיעלה ההגעלה בבת אחת (ח""י ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק כ""ג), ואע""פ שבזמנינו נוהגין להגעיל באינן בני יומן מ""מ טוב יותר שלא יבלע כלל (ט""ז ס""ק ה', שעה""צ ס""ק כ""ח) {אכן הביה""ל לעיל (ד""ה צריך) כתב דאין לחוש כלל להגעילה בבת אחת כשאינו בן יומו}"	סימן תנב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמי טבריה?	"כתב הארחות חיים דאינו יכול להגעיל בחמי טבריה [אפי' אם נאסר ע""י כלי שני] דאינם תולדות אור [ואפי' בדיעבד לא מהני (ערוה""ש סע' י""ט)], אבל אם נאסר ע""י חמי טבריה מהני, וה""ה דמהני ע""י חמי האור (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ד), וביאר רע""א דקמ""ל דלא אמרינן דצריך חמי טבריה בדוקא משום כבולעו כך פולטו"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בחמין שהוחמו ע""י מיקרוגל?"	"הגר""מ פיינשטיין (הלכות פסח פי""ג הע' ע""ה) ס""ל דהוי כחמי אור ומהני להגעלה, אבל ריש""א (שבות יצחק ח""ו פ""ט) מחמיר (מ""ב דרשו)"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להגעיל בשאר משקין 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) הרמב""ן ס""ל דצריך להגעיל במים בדוקא דשאר משקין אינם מגעילים, אבל הרשב""א ס""ל דאפי' שאר משקין מגעילים, ופסק הרמ""א לכתחילה כהרמב""ן [ובמקום ספק הגעלה מותר לכתחילה להגעיל בשאר משקין (אג""מ יו""ד ח""ב סי' מ""א)] 2) כתבו האחרונים דהראשונים פליגי אפי' בדיעבד [דלא כב""י (ודרכ""מ הארוך) דמשמע דס""ל דהרמב""ן מודה דמהני בדיעבד], והכריע הרמ""א בדיעבד לסמוך על הרשב""א דמהני (מ""ב ס""ק כ""ו, שעה""צ ס""ק כ""ט)"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שמעורבים בהם אפר?	"כתב הב""י דדינו כשאר משקין (מג""א ס""ק י'), ולכן כתב המ""ב (ס""ק כ""ו) דלכתחילה לא יגעיל בהם אבל בדיעבד מהני [דלא כפר""ח דס""ל דלא מהני אפי' בדיעבד (שעה""צ ס""ק ל""ב)], ומיהו כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י') אם יש לו פנאי יש להגעילו עוד הפעם קודם פסח (מ""ב שם)"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכלי שבלע מוויי""ן שטיי""ן?"	"כתב החיי""א דהכלי אינו אסור אם הוא לאחר י""ב חודש (שעה""צ ס""ק ל""א)"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר כמה הגעלות ונעשה המים כציר?	"כתב הר""ן דאסור להגעיל שוב באותן המים (רמ""א) דאין בהם כח להפליט הבליעות, וכתב העולת שבת דהיינו אפי' אם נעשו מחמת כלים שאינם בני יומן (מ""ב ס""ק כ""ח), ויש ב' צדדין בא""ר אם מהני בדיעבד (מ""ב ס""ק כ""ז, שעה""צ ס""ק ל""ד), והערוה""ש (סע' י""ט) מקיל"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומן של בשר?	"כתב האג""מ (יו""ד ח""א סי' ס') דגרע משאר משקין ולא מהני אפי' בדיעבד, וביאר ה-OU דזהו מפני שהוא דבר גוש ב-room temperature, וה""ה דאין להגעיל בשוקלוד, ואפי' אם הוא נוזלי מ""מ לא עדיף משאר משקין דאינו לכתחילה"	סימן תנב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכשיר כלי גדול?	"צריך להגעיל אפי' השפה דפעמים ניתזין עליו ניצוצות וחיישינן שבשעת הגעלה לא יתיז עליו, ויש בזה ב' עצות:<br>1) יעשה שפה סביב לפיו [ולא עליו ממש (מ""ב ס""ק ל')] מטיט [אבל בשאר ימות השנה מבצק (גמ', ב""י, מ""ב ס""ק ל""א)] וממלאו מים ומרתיחו, ואע""פ שהמים זבים משם דרך הטיט והוי כעירוי מ""מ מהני דכבולעו כך פולטו (מג""א ס""ק י""א)<br>2) ישליך אבן רותחת וכדומה לתוך הכלי ומתוך כך ירתיחו המים יותר ויעלו על שפתו {וצ""ב דלימא שמתוך כך יגביה המים עד שנשפך חוץ לשפתיו} [ודלא כרבינו ירוחם דס""ל דלא מהני עצה זו (ב""י)], וכעין זה מייעץ הגר""ש מילר שליט""א דע""י כף יכול להזיז המים על כל שפת הכלי [וחז""ל לא אמרו עצה זו שיכבה האש שלמטה]"	סימן תנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביורה גדולה שמכשיר בה כלים אחרים לפסח?	"מבואר בהטור דבתחילה סגי למלאותו וא""צ לעשות שפה, ורק אח""כ כשרוצה להשתמש בה לפסח צריך להכשירה בשפה (ט""ז ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ט) {וביאר ר""י באק דקודם פסח אינו שותה המים שבתוכו רק משתמש בהם להכשיר כלים אחרים ולפיכך מחמירים להכשיר גוף היורה דאינו בטל בששים [לולי הוא אינו בן יומו ובהיתרא בלע] אבל הבליעות על השפה יהיו בטלים בששים, משא""כ להשתמש בה בפסח מחמירים אפי' על השפה מפני שאוכל התבשיל שבתוכה}"	סימן תנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כלים לא מהני עצה זו?	"לא מהני בכלים שתשמישן גם מבחוץ כגון קערה שכופה בה קדירה או כלי שואב אלא צריך לעשות הגעלה ממש (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""א) {משמע דעצות הנ""ל מהני לכתחילה אפי' לכלים קטנים וא""צ להקפיד להגעילם ביורות גדולות}"	סימן תנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שפיו צר?	"אם א""א לשפשפו מבפנים אין לו תקנה להגעילו (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""א)"	סימן תנב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשטוף הכלי במים קרים אחר ההגעלה?	"הטור הביא בשם תשובת רש""י דצריך לשטפם במים קרים שלא יחזרו ויבלעו ממים הרותחים, והקשה עליו הרא""ש מהו התועלת הרי מיד הוא חוזר ובולע {משמע דס""ל דמדינא בולע מיד, ולא כחמודי דניאל ודעימיה}, ועוד הקשה הרי הבליעות בטלים בששים, אלא מצא סמך למנהג זה דאמרינן בזבחים (צ""ו ע""ב) דקדשים צריכים שטיפה יתירתא, משמע דתרומה צריך שטיפה אחת, וכן קיי""ל דנוהגין להחמיר אבל בדיעבד אם לא שטפם אינו אסור [דמיירי קודם זמן איסורו או אינן בני יומן או יש ששים] (ח""י ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק ל""ד), והערוה""ש (סע' כ') כתב דהעולם נוהגין לשטפו בצוננים רק בפסח ואולי משום זכר למקדש."	סימן תנב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לאחר 1) עירוי כלי ראשון 2) הכשר ע""י כלי שני 3) ליבון?"	"1) כתב החוט שני (פי""א ס""ק ה') דא""צ לשטפו בצונן שהמים נופלים מיד 2) מבואר ברמב""ם (הל' חמץ פ""ה הכ""ד) דצריך לשטוף 3) הערוה""ש (יו""ד סי' קכ""א סע' כ""ב) כתב שצריך לשפוך עליו מים, אבל החוט שני (שם) ס""ל דא""צ {ומסתבר דאם המקור ממריקה ושטיפה דוקא ע""י כלי ראשון צריך לשטוף}"	סימן תנב סעיף ז		
